הלידה וההתפתחות של מוזיקה מוקלטת

לידתה של מוזיקה מוקלטת

אם תחזרו לימים הראשונים של מוזיקה מוקלטת, תופתעו לדעת שרוב האנשים חשבו שהיא לעולם לא תתפוס. זה כמעט לא קרה. ההקלטה הראשונה נעשתה ב-1877 כאשר תומס אדיסון פיתח מכשיר חדש בשם הפטיפון. מכונה זו יכלה "להקליט" צליל על גליל שסובב על פני מחט. ממציאים ניסו להקליט סאונד במשך זמן רב אבל אף אחד לא הצליח עד שאדיסון הגיע. ההקלטות הראשונות היו פריטי חידוש שהושמעו בעיקר לבידור פרטי. הם שימשו בעיקר אנשים להקלטת קולם, בכי של תינוקות וצלילים אחרים, כמו מוזיקה וטבע. טכנולוגיית ההקלטה המריאה רק בשנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר היא יושמה על רפרודוקציה של מוזיקה.

תקליט

ההקלטות המסחריות הראשונות נעשו על צילינדרים, ולאחר מכן הועברו לאחר מכן לדיסקים עשויים שלאק. הדיסקים הראשוניים היו ברובם בקוטר של 10 אינץ', והם ניגנו במהירות של 78 סיבובים לדקה (סל"ד). לאורך המאה ה-20, הקוטר וזמן הנגינה של תקליטי ויניל המשיכו לגדול, אם כי הסל"ד נשאר זהה. איכות הצליל של תקליטי ויניל הייתה מצוינת בעקביות, אך הטכנולוגיה של הפקתם לא הייתה אידיאלית. זה היה קשור מאוד לאופי הפיזי של הויניל. זהו חומר רך שפגיע יותר לנזק מחומרים מודרניים כמו קבצים דיגיטליים. לתקליטי ויניל היה שטח פנים רחב מאוד שהיה רגיש לטביעות אצבעות וחלקיקי אבק, מה שיגרום לדילוגים ושריטות שיוטמעו בחריצים, ויגרום לצליל לדלג.

הופעתו של הקומפקט דיסק (CD)

הופעתו של הקומפקט דיסק (CD) בשנות ה-80 סימנה את תחילת הסוף של תקליטי הויניל. התקליטור היה מדיום דיגיטלי שאיפשר אחסון ושחזור של סאונד בדיוק ובהירות מופלגים. התקליטור היה שיפור משמעותי בהשוואה לוויניל, אך עד מהרה התמודד עם אתגר רציני בשנות ה-90, כאשר המוזיקה הדיגיטלית הגיעה. מוזיקה דיגיטלית הוקלטה במחשב ויוצגה על ידי קוד בינארי. זה הצליח להפיק צליל רחב ועשיר הרבה יותר מהדיסק. במשך זמן מה, התקליטור והקובץ הדיגיטלי התחרו על תשומת הלב והמכירות של הצרכנים, אך עד מהרה הקובץ הדיגיטלי יצא מנצח. פורמט התקליטורים שמר על פופולריות מסוימת, אך עד מהרה העיב עליו מוזיקה דיגיטלית, שהייתה זמינה בדרכים רבות וניתן היה להעביר אותה בקלות למכשירים כמו טלפונים וטאבלטים.

מוזיקה דיגיטלית והקלטה

הופעתה של הקלטת מוזיקה דיגיטלית לא רק השפיעה על האופן שבו צרכנו מוזיקה; זה גם שינה את הדרך שבה הוא נוצר. הפורמט הדיגיטלי גרם לכך שאפשר היה לערוך פסקול בכל מיני דרכים שאי אפשר עם ויניל. הפיתוח החשוב ביותר בעידן הדיגיטלי היה היכולת לערבב יחד רצועות ממקורות שונים. לפני כן, מוזיקאים הקליטו את הרצועות שלהם בנפרד, לעתים קרובות במקומות שונים. זה הקשה על יצירת פסקול קוהרנטי. הקלטה דיגיטלית אפשרה גם להעביר מוזיקה בקלות על פני פורמטים שונים, כגון תקליטי ויניל וקסטות. ועכשיו, כשהפכנו לדיגיטל, אין דרך חזרה. איכות הסאונד כל כך טובה שאפילו אנשים עם שמיעה מושלמת לא יכולים להבחין בין הופעה חיה לבין הופעה שהוקלטה.

מוזיקה דיגיטלית: ההווה והעתיד

ראינו כיצד מוזיקה מוקלטת התפתחה בעשורים האחרונים. פעם הויניל היה המלך והתקליטורים שלטו בשיא. עם כניסתה של המוזיקה הדיגיטלית, התקליטורים איבדו הרבה מהמשיכה שלהם, ותקליטי ויניל עשו קאמבק מכיוון שהם נתפסו כדרך אותנטית ונשמעת יותר ליהנות ממוזיקה. עם זאת, הזמנים משתנים שוב, וכעת יש לנו מוזיקה דיגיטלית המאוחסנת בפורמטים שונים, כמו MP3 ו-WAV, הנגישים בקלות דרך מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים. עתיד המוזיקה הדיגיטלית יראה עלייה עצומה בשירותי סטרימינג, שבהם אנשים לא צריכים להוריד שום דבר, אלא יכולים פשוט לגשת לספריית מוזיקה בלתי מוגבלת באינטרנט. הזרמת מוזיקה היא שוק הולך וגדל שנראה שיימשך עוד זמן מה.

סיכום

מוזיקה מוקלטת עברה דרך ארוכה מאז שהמציא אדיסון את הפטיפון בשנת 1877. היא התקדמה מפריט יוקרתי שרק בני המלוכה יכלו להרשות לעצמם למצרך במחיר סביר שזמין כמעט בכל מקום. הופעת הקומפקט דיסק בשנות ה-80 סימנה את תחילת הסוף של תקליטי הוויניל, והופעתה של המוזיקה הדיגיטלית בשנות ה-90 סימנה את קץ התקליטורים. כעת, יש לנו מוזיקה דיגיטלית המאוחסנת בפורמטים שונים הנגישים בקלות דרך מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים. עתיד המוזיקה הדיגיטלית יראה עלייה עצומה בשירותי סטרימינג, שבהם אנשים לא צריכים להוריד שום דבר, אלא יכולים פשוט לגשת לספריית מוזיקה בלתי מוגבלת באינטרנט.